החלטה בתיק ת"א 40832-05-11

1.       ביום 4.9.2012 ניתן פסק דין לפיו התקבלה תביעת המשיב במלואה בהעדר התייצבות המבקשים, בהעדר הגנה מטעם המבקש 1 ובהעדר תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש 2.

שני המבקשים הגישו בנפרד בקשות לביטול פסק הדין מטעמים שונים. אציין כי בקשה קודמת אותה הגיש המבקש 2 לביטול פסק הדין נדחתה בהחלטתי מיום 10.9.2012 ואולם מונחת בפניי בקשה לעיון חוזר באותה החלטה. זאת לצד הבקשה שהוגשה מטעם המבקש 1.

2.       בטרם אדרש לבקשות שבפניי אני ראוי להפנות למהות התביעה בתיק העיקרי. עניינה של התביעה הנו סעד הצהרתי לו עתר המשיב ובגדרו נתבקש בית המשפט להצהיר על בטלות הסכם מתנה מכוחו העביר המשיב שטח של 1,694 מ"ר בחלקה 33 בגוש 19742 ללא כל תמורה, לבנו המבקש מס' 1. בנוסף, נתבקש בית המשפט להצהיר על בטלות עסק המכר שנעשתה ביום 25.1.2011  בין המבקשים לבין עצמם, מכוחה העביר המבקש 1 למבקש 2 שטח של 500 מ"ר מתוך המקרקעין שקיבל במתנה מאביו המשיב.

העילה העיקרית לביטול המתנה המצוינת בכתב התביעה הנה יחסו המחפיר של המבקש 1 כלפי אביו המשיב. נטען כי לאחר הענקת המתנה הסתבך המבקש הנ"ל בפלילים, נכנס לכלא והחל מתנהג כלפי המשיב בזלזול ובחוסר כבוד. התנהלותו של המבקש 1 ביישה את המשיב, כך לטענתו, בפני קרוביו ומכריו. בנוסף נטען כי לאחרונה נקלע המשיב למצוקה כלכלית. אלא שגם מצוקה זו נעוצה בקשרי המשפחה בין הצדדים שכן המבקש 1 היה מעורב בשריפת רכבו של ראש המועצה המקומית בחורפיש, דבר שהוביל להתדרדרות היחסים בין המשיב לראש המועצה וגרם בעקבותיו להתדרדרות במצבו הכלכלי של המשיב.

3.       בפתח בקשתו לביטול פסק הדין, טען המבקש 1 להעדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתובענה. לשיטתו, מדובר בסכסוך משפחתי בין אב לבנו שהסמכות להכריע בו מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה. אדון תחילה בטענה זו שכן ככל שהיא תתקבל ממילא לא יהיה מקום להותיר את פסק הדין על כנו, אף ללא קשר ליתר הטענות אותן העלו המבקשים.

4.       סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 מורה כי ענייני משפחה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 1 לחוק הנ"ל מגדיר ענייני משפחה, בין היתר, כתובענה אזרחית שהגיש אדם כנגד בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה.

          בפסק הדין ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס פד"י נ"ד(4) 337 נקבע כי נדרש קשר בין תובענה אזרחית לבין הסכסוך המשפחתי, ולא קשר סתם זניח או רחוק אלא נדרש כי הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. על מנת שבית המשפט יעמוד על היקפה של אותה תרומה, עליו לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה באם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה.

5.       הפסיקה הכירה כי בצד היסודות האוביקטיביים לבחינת השאלה באם מדובר בסכסוך משפחתי אם לאו, מתקיים מבחן נוסף הנעוץ בהתייחסותם הסובייקטיבית של הצדדים לסכסוך שביניהם. בע"א 1622/99 חיים נ' חיים פד"י נו(6) 295 קבע ביהמ"ש כי ניכרת חשיבות גם להתייחסותם הסוביקטיבית של הצדדים לסכסוך וכיצד הם עצמם משקיפים עליו, האם כסכסוך בעל אופי משפחתי או שמא כסכסוך עסקי אזרחי. על התייחסות זו ניתן ללמוד, בין היתר, מכתבי הטענות ומהמשקל שראו לייחס לקשרים המשפחתיים ביניהם לגיבושה של עילת התובענה.

6.       בענייננו, לא זו בלבד שמדובר בסכסוך שנתגלע בין אב לבנו אלא שהעילה לביטול הסכם המתנה אף היא נעוצה ביחסים המשפחתיים בין השניים. כפי שנאמר לעיל, הסיבה העיקרית בשלה ראה המשיב לבטל את הסכם המתנה עם בנו המבקש מס' 1, נעוץ ביחס המחפיר והמזלזל שגילה הבן כלפי אביו. יחס זה התבטא בין היתר בהסתבכותו של המבקש 1 בפלילים ועגמת הנפש ובושת הפנים שגרם לאביו, המשיב, בקרב בני המשפחה והיישוב בו הם מתגוררים.

          לדעתי, מדובר בסכסוך משפחתי מובהק, שהסמכות הענינית לדון ולהכריע בו נתונה לביהמ"ש לעניני משפחה.

7.       באם נדרש חיזוק לאותה מסקנה, הרי הוא מצוי בתגובה שהגיש המשיב לבקשה לביטול פסק דין, ובגדרה טען כי אותו שטח מקרקעין הועבר במתנה, ללא תמורה, לבן אחר, עוד ביום 6.9.12. לא זו בלבד שהמשיב ביטל את הסכם המתנה עם בנו המבקש 1, אלא שאותו שטח מקרקעין הועבר על ידו לאחר מכן לבן אחר. יש בכך כדי לחזק את המסקנה, ככל שחיזוק כזה נדרש בכלל, כי מדובר בסכסוך משפחתי מובהק.

8.       לא נעלמה מעיני העובדה שהמבקש מס' 2 אינו קשור בקשרי משפחה עם המשיב אך בשים לב להוראות סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, ניתן לצרף כנתבע גם צד שאינו עונה על מבחן הזהות הקבוע בסעיף ההגדרות של החוק.

          מקרה דומה התברר בבימ"ש זה בתיק ה"פ 143/01 (חי) בש" א 7594/01   פרח נ' פרח בפני כב' השופט ג'רג'ורה שקבע כי יש להבחין בין בעל דין עיקרי לבעל דין שחלקו בסכסוך או תרומתו לסכסוך הם מזעריים. מידת הרלבנטיות של הצד שאינו בן משפחה תישקל על ידי ביהמ"ש לאור מבחן מהות הסכסוך. נקבע עוד כי הואיל והמחוקק צפה אפשרות של צירוף צדדים זרים להליך בביהמ"ש לענייני משפחה, כפי העולה מלשונו של סעיף 6(ו) לחוק, אין מניעה שהתובענה תועבר לדיון לפניו גם אם מי מבעלי הדין אינו נמנה על בני משפחתו של הצד שכנגד.

9.       חלקו של המבקש 2 בסכסוך נשוא הדיון משני למדי, שכן הוא שואב את זכויותיו מן הזכויות שהוקנו למבקש 1. ככל שייקבע כי הסכם המתנה בין המבקש 1 לבין אביו, המשיב, בטל, כי אז ממילא גם זכויותיו של המבקש 2 בטלות.

10.     משהגעתי למסקנה כי הסמכות העניינית נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה, איני רואה עוד צורך לדון ביתר הטענות שהעלו המבקשים בגדר בקשתם לביטול פסק הדין.

          בנסיבות, ולאור התנהלותם של המבקשים עד  כה, לא ראיתי לחייב את המשיב בהוצאותיהם בגין הבקשה שבפניי.

11.     אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 4.9.12 בהעדר המבקשים, והעברת התיק לביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, אשר ידון בתובענה בהתאם לסמכות העניינית המוקנית לו.